פרק שני : כורח וחירות 641 שהוא רואה חזיונות מרכבה . "וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי, וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר" ( יחזקאל א, כח ) . ההתגלות כפי שהיא מצוירת בתנ״ך מראה את השליח הנבחר במוגבלותו . פעילותו וכוחו באים אליו מן האלוהות, שבּה הוא תלוי ואת דברהּהוא משמיע . חזיון השגב מותנה לא בתיאור השליח אלא בתיאור השולח . "אהיה אשר אהיה" הוא התיאור של האלוהות האינסופית בממד של זמן, כעתיד שאינו מסויג . האלוהות או מלאכיה עושי דברהּמופיעים בדימויי אש מעצימים : במעמד בין הבתרים, במעמד הסנה, במעמד הר סיני, בתיאורי ההקדשה של ישעיהו ויחזקאל . לעומת זאת, מוגבלוּתו של השליח האנושי היא מובנת מאליה, והיא נעלמת רק מכוח האלוה שאת קולו ואת ציווייו השליח משרת . ההתגלות היא אפוא מעמד דו-קוטבי, שכורח וחירות משמשים בה יחדיו . ההתעכבות ליד שירי התגלות בשירה המאוחרת מראה את השתמרותם של מרכיבי היסוד, אולם מתוך הבדל בין שיר הנסמך על השגב ובין שיר מגוּון אחר . בשעה שההיתול הוא סימן ההיכר של השיר, ה"אני-השר" הוא בן-חורין, ובני-לווייתו — כְּפוּתים . ב . "עִם אלי הנפח" 1 דבקה באופן עקרוני בארשת השגב של השיר התנ״כי . האלו...
אל הספר