630 תוספות : מסד וטפחות להתבוננותם . הדברים שאמר אריסטו ב״פואטיקה" על הטבע הנבדל המושך את המשורר אל הטרגי או אל הקומי, אפשר שהוא נכון גם ביחס למשיכתו של המשורר לנשגב או למהתל . אף על פי כן, דומה כי ההתרחקות מן השגב בולטת מאוד כתופעת יסוד המשותפת לכלל השירים בני התקופה החדשה . אין להניח כי קיימים שני זרמים נבדלים בשירת ההווה : האחד הנמשך למבוכה, לספק ולמהתל, והשני המתייצב מאחורי הוודאי, הנישא והמרומם, כיוון שהתגבשותו של השיר החדש סביב ציר אחד אינה מונעת גילויים אחרים בעלי צביון משלהם . על כן יוקדש דיון לגורמי יסוד — כמו השואה והתרחשויות היסטוריות אחרות המושכות את השיר לצורת הבעה המתרחקת מן ההיתול ; בנוסף לכך מתעכב הספר על סוגי שירה הנבדלים מן המהלך הכולל, האדנותי . השימוש במונחים 'שגב' ו'היתול', בדומה לשימוש במונחים 'צורות פתוחות' ו'צורות סגורות' בספר הראשון, בא להצביע על איכויות המתארות את השיר, ואינו מכוּון לקביעתם של קני-מידה להערכתם . נכון כי ניתן להשתמש במונח 'נשגב' כמונח מעריך, אולם בספר שלפנינו הכוונה היא להצביע על קטגוריות אסתטיות המתארות את השיר ואינן שופטות אותו, מתוך הנחה כי ...
אל הספר