פרק שישי : מסערה לערגה 327 התגלות אלוהית ושירה פולחנית, ציבורית או אישית, מזומרת ומנוגנת, קובעות לעצמן מדור מיוחד בכתבי הקודש, בצמידותן זו לזו, בכפיפה אחת, בלי מחיצות, בכמיהה, בערגה . “הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" ( תהילים יט, ב ) . התגלות האלוהים אינה אירוע חריג בייחודו, שממנו מתחייבת ההכרה במתגלה, בשמו או פנים-אל-פנים באספקלריה, והחובה לציית לו, לפעול בשליחותו . במזמורי ספר תהילים ההתגלות היא בהתוודעות המבטלת מרחקים בין אדם לאלוהיו . היא מעמד קבוע של כל שעה, כל רגע, הגלוי לעיניים היודעות להתבונן ולהתפעל . להתפעם ולהלל . “ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה-אַדִּיר שִׁמְךָבְּכָל-הָאָרֶץ" ( ח, י ) . ההתגלות אינה נחלתם של יחידי סגולה בלבד, אבות האומה, נביאים, שלמה המלך, דניאל איש חמודות או כאלה שהם בעלי כוח ושליטה ויש להזהירם בחלומות, בחזיונות לילה, אלא היא עשויה להיות נחלת כל אדם, בהתרשמות ישירה ממעשי בראשית . “כִּי-אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַוְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה" ( שם, ד ) . האדם עשוי להתוודע לריבון כל העולמות בברכה, להכיר בג...
אל הספר