בשער הספר

12 תוספות : מסד וטפחות ובדברי-הימים . כתבי הקודש שנערכו ונחתמו בידי רבי עקיבא וחבריו עומדים בסימן של קדושה ואמונה בלתי מעורערת בתורה כ"כלי-חמדה" שנתן הבורא לעמו הנבחר . גם אם ניתנה התורה מגילות-מגילות, לפי דעה אחת בדברי חז"ל או לפי דעת מ . ד . קאסוטו ( מורי ורבי באוניברסיטה העברית בירושלים ) , ממסורות שונות, שבטיות ואולי גם תקופתיות, באו האיסוף, העריכה והחתימה והטביעו חותמם על כל ספר, מגילה ומזמור, רשימה ופירוט שושלתי . דעתו של רבי עקיבא אדנותית כפי שמוכיחה החלטתו בעניין שיר-השירים כקודש קודשים, וכך בהתייחסותו המרוממת פסוקים מן המקרא, כל פסוק כשהוא לעצמו וכשהוא יוצא ללמד על המכלול כולו . הפרשנות המסורתית נסמכה על הבחנה בין ספרים שנכתבו ברוח הקודש לבין ספרים בסגנון אישי . אכן, כולם כמנוף דתי-אמוני בעוצמתו . תפקידו של המקרא בכל ביטוייו — השמעת הבשורה של יחידוּת הבורא, קדמותו ונצחיותו, והיחס המיוחד בינו ובין עם ישראל, ברית ראשונים מתמשכת ובעלת תוקף לכל הדורות הבאים . עיקריה של תפיסה זו מנחים את הכיוון הרציונלי בפרשנות המקרא, לפי גישת הרמב"ם, וכן את הכיוון המיסטי על פי פירושו של הרמב"ן . ח...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד