בהמתנה לתיאוריה הסופית 135 ויינברג גם לא חשב שעמיתיו הפיזיקאים יכולים לזרות אור על מקורו הראשוני של היקום . "אני מטיל בזה ספק רב", הוא אמר, "כי אנחנו לא באמת מבינים את הפיזיקה . היחסות הכללית מתפרקת כשחוזרים לתנאי הדחיסות והטמפרטורה הקיצוניים ששררו בסמיכות למפץ הגדול . אני גם מפקפק בכל מי שמצטט משפטים מתמטיים על סינגולריות בלתי נמנעת — משפטי הוקינג וכן הלאה . אלה משפטים רבי-ערך, משום שנובע מהם שבשלב מסוים בקריסתו של כוכב, למשל, התיאוריות שלנו אינן ישימות יותר . אבל מעבר לזה, אי אפשר לומר כלום . אנחנו פשוט בּוּרים מדי כרגע" . הצניעות האפיסטמית הזאת הייתה מרעננת אחרי כל הספקולציות הפרועות ששמעתי בשנה האחרונה . הרגשתי שאני משוחח עם מונטֵיין בן זמננו, או אולי סוקרטס . אבל מה חושב ויינברג על ניסיונותיהם של כמה מעמיתיו ההרפתקניים יותר להסביר את הקיום עצמו ? הזכרתי את הרעיון של אלכס וילנקין על כך שהיקום הנוכחי אולי התנפח מתוך גרגר קטן של "ריק מדומה", שבעצמו עבר "מנהור קוונטי" מן האַין הגמור לכדי קיום . פיזיקה או מטפיזיקה ? "וילנקין בחור פיקח מאוד, ואלה השערות מרתקות", אמר ויינברג . "הבעיה היא...
אל הספר