הרב-מג של הרב-יקום 107 יקומים חלופיים — רב-יקום — שיחסי הגומלין הערטילאיים ביניהם מולידים תופעות קוונטיות שלא ניתן להסבירן בשום דרך אחרת . מה יקרה, תהה דויטש, אם ניישם את מכניקת הקוונטים על מדעי המחשב ? האם, בחישוב יחיד, ניתן יהיה להניע את כל היקומים המקבילים ברב-יקום לשתף פעולה ? דויטש בחר כנקודת מוצא את תורת החישוביות הקלאסית, שהגה אלן טיורינג בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה . בין תגליותיו של טיורינג הייתה תכנית למחשב "אוניברסלי", כזה שיהיה מסוגל לחקות באופן מושלם את הפלט של כל מכונה שנבנתה למטרה מסוימת . דויטש שם לעצמו למטרה לנסח מחדש את עבודתו של טיורינג במונחים קוונטיים . בעשותו זאת, הוא הצליח ליצור גרסה קוונטית של המחשב האוניברסלי של טיורינג — כלומר אופֶּרָטור קוונטי בודד ( או "הָמילטוניאן", כפי שמכנים אותו בעלי המקצוע ) , שבכוחו לבצע את העבודה של כל מכונת חישוב שאפשר להעלות על הדעת, בין שמדובר במחשב קונוונציונלי מן הסוג הנמצא כיום בשימוש ובין שמדובר במחשב הקוונטי שראה פיינמן בעיני רוחו . ולמחשב הקוונטי האוניברסלי של דויטש הייתה עוד תכונה מופלאה : באופן עקרוני, הוא היה מסוגל לחקות...
אל הספר