278 פרק שלישי החוקר ג'יימס פנבייקר, נערכו ניסויים שבדקו את השפעת הכתיבה בהפחתת עכבות ובשיפור הבריאות הנפשית והפיזית כאחד ( Pennebaker & Beall, 1986 ) . כך למשל, במחקר שערכו פנבייקר וסנדרה ביל — המהווה בסיס מרכזי בפרדיגמה זו — התבקשו סטודנטים לפסיכולוגיה לכתוב במשך ארבעה ימים כ- 15 דקות בכל יום על אירועים טראומטיים שעברו . נמצא כי המשתתפים חשפו "את הרגשות העמוקים ביותר ואת הצדדים האינטימיים ביותר באישיותם", כולל טראומות הקשורות בהתעללות במשפחה, בניסיונות אובדניים ובהשפלה ( 33 . Pennebaker, 1997, p ) — ממצאים המצביעים על כך שהכתיבה מאפשרת מגע קרוב עם תכנים נפשיים עמוקים וכמוסים . הנבדקים במחקר זה חולקו לארבע קבוצות ניסוי : נבדקי הקבוצה הראשונה הונחו לכתוב על עובדות האירוע הטראומטי בלבד, נבדקי הקבוצה השנייה התבקשו לכתוב על רגשותיהם בעקבות האירוע, ונבדקי הקבוצה השלישית הונחו לשלב את העובדות והרגשות . קבוצת ביקורת התבקשה לכתוב על נושאים טריוויאליים . נמצא כי מי שכתבו על אירועים טראומטיים בחייהם ( לעומת קבוצת הביקורת שהתבקשה לכתוב על נושאים שטחיים ) חשו ברע מיד לאחר הכתיבה ( לחץ הדם שלהם עלה...
אל הספר