ג1. הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁהָלְכָה אָחוֹרָה — נורית זרחי

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי 263 מי היא התרנגולת ומה דמותה עשויה לייצג ? — ראשית, אנחנו יודעים שהתרנגולת אינה מרוצה מן ההווה, אינה מרוצה מהמקום שבו היא נמצאת ורוצה לשוב לאחור . אולי היא מרגישה שההווה בלתי מספק, אך ייתכן שהיא גם אינה נותנת לו הזדמנות מספקת : מיד כשהיא פוגשת את הילדה, היא מכריזה ש"המקום שהיתה בו קודם היה הרבה יותר טוב" . כלומר, אולי ישנו כאן פחד לתת להווה להתרקם ופחד מהזדמנות להישאר ולבדוק קשר חדש ולא מוכר שיכול להביא עימו בהמשך גם יחסי תלות וקושי לעזוב . במובן זה, מביא הסיפור את הפחד מתלות ואת הצורך הנפשי להסב את המבט וללכת . כאשר הילדה שואלת את התרנגולת "למה את הולכת ככה ? " — משיבה התרנגולת : "זה מה שעושים כשאין כתובת והולכים חזרה" . כלומר, המפתח מצוי בתנועה לאחור . הילדה הולכת אחרי התרנגולת ורואה כיצד היא נכנסת אחורנית לבית הקודם, אך שם מקבל את פניה כלב נובח והיא אומרת : "זו קבלת הפנים שלךָ ? היה יותר טוב בבית הקודם" . הכלב הנובח עשוי לייצג אִיוּם, סכנה או גורמים מעוררי חרדה שמונעים מן הנפש להישאר בהווה ( שכן כעת הבית הקודם שהיה שייך לעבר — הופך להיות ההווה שבו היא מ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

פרדס הוצאה לאור בע"מ