212 פרק ראשון ולכנותן בשם, לזכות בתחושת נראוּת ושייכות בפוגשם חוויה רגשית דומה או זהה לשלהם המנוסחת בשפה וכן לזכות בשפה שמתווכת את רגשותיהם העמוקים לעולם — שלא תמיד יכול להבינם — בהתמרתה את המצב הרגשי מכזה המהווה שפה פרטית לכזה הניתן לדיבור בשפה כללית . בנוסף, הראיתי כיצד יכולה שפת השירה לסייע במציאת פשר למצבי הנפש השונים ; זוהי תרומתה התרפויטית של השירה, המשותפת למצבי הנפש השונים . אולם תרומתה היא גם ייחודית : במצבים שבהם הנפש עולה על גדותיה, כגון במצב חרדה או הצפה, תמלול הרגשות העודפים בשפת השירה עשוי לסייע בתחימתם . בנוסף, ניתן לראות כי גם כאשר מביעה השירה את העודפות, לצד הבעתה טמונה לעתים גם האפשרות האחרת, התוחמת והמרגיעה, כפי שהדגמתי על שירתה של תרצה אתר שבה לצד הבעת החרדה המדויקת משורטטת גם האפשרות המרגיעה באמצעות מטאפורות המכילות את שתי האפשרויות גם יחד . באשר למצב הרִיק הנפשי הראיתי את יכולתה של שפת השירה לתרום לביטויו באופן חי, ובכך לא לתחום את הדיכאון אלא לסמן את אפשרות החיוּת והיצירה גם בתוך המצב הדיכאוני . כדברי חזי לסקלי, "שירה חייבת לחיות" . ראינו כיצד החיוּת שבשפת השירה ...
אל הספר