שִׁירָה חַיֶּבֶת לַעֲמֹד עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וּלְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם שֶׁל הָעוֹמְדִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן 101 התקרבות בין ה"דבר" לבין מתן שֵׁם עבורו יכולה להיעשות, לדידו של ויטגנשטיין, מתוך הֶקשר ומתוך אופן השימוש במילים במציאות עצמה . בניגוד לאי-האפשרות להתמיר לחלוטין את "הבלתי ניתן לתמלול" ל"ניתן לתמלול", כפי שעולה מתפיסותיהם של לאקאן, קריסטבה וויטגנשטיין, מתפיסותיהם של ביון ובאלינט עולה אפשרות ההתמרה של "הבלתי ניתן לתמלול ל"ניתן לתמלול" : לפי ביון, נתונים שטרם תומללו — ואף טרם נחשבו או עובדו — הם בגדר מרכיבי ביתא, היכולים לזכות לעיבוד, לחשיבה, ובהמשך אף לתמלול — בזכות פונקציית אלפא שמתמירה אותם למרכיבי אלפא . ביון הדגיש את תפקידו המשמעותי של הזולת בתהליך זה : פונקציית אלפא של זולת מטפל יכולה לסייע בהפיכת מרכיבי ביתא של אדם אחר למרכיבי אלפא, כלומר להפוך רכיבים גולמיים וראשוניים לכאלו הניתנים לחשיבה, עיבוד ושיום . לפי באלינט, הבלתי ניתן לתמלול מתרחש באזור השבר הבסיסי, שבו מילים מן השפה המוסכמת אינן רלוונטיות . גם כאן, כדי שאזור נפשי זה יוכל להיות מתומלל — נדרשת נוכחותו של זולת מטפל, אש...
אל הספר