פרק שלושים ואחד: הרב יוסף דב סולוביצ'יק זצ"ל

674 פר ק של ו ש י ם ואח ד ב הרב הכיל את כל התכונות האלה ואף יותר מהן, משום שהמורשת המרהיבה שהִפנים הייתה פועל יוצא של המסננת שבאישיותו המיוחדת . היא עברה דרך המבנים המקוריים של מוחו וליבו, דרך היישות החדשה שנוצרה משליטתו המלכותית בלימוד התורה יחד עם ידענותו החובקת כול בפילוסופיה, במדעי הטבע ובמדעי הרוח . עלינו לדייק : הצירוף של שליטתו המוחלטת בכל מקורותיה של ההלכה יחד עם אחיזתו היצירתית באגדה, בקבלה, בפילוסופיה יהודית, בפרשנות המקרא ובספרות החסידות – צירוף זה לבדו היה מספיק כדי להפוך את למדנותו לייחודית . על אחת כמה וכמה כאשר נוספו לה מרכיבים מעצימים . היקף גדול ומרשים של למדנות רחבה היה מאז ומתמיד מאפיין של גדולי ישראל . ניתן להניח שגדולי הרבנים השתלטו על גוף הידע העצום של הספרות התורנית . ואף על פי כן, ידענותו של הרב זצ"ל ומרחב האסוציאציות שלו בעולם התורה והחכמה, הלמדנות והיצירתיות, כוחות הניתוח והפרשנות שלו, התובנות והאינטואיציות – כל אלה מלמדים על היקף ברמה מ י ו ח ד ת . נקודה זו זקוקה להבהרה ולהדגשה, משום שאף תלמידים מסורים אינם מסוגלים להבחין בממדים האמיתיים של ייחודו . כפי שנציי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי