פרק עשרים ושמונה: הישרדות, נורמליות, מודרניות

630 פ ר ק עשרים ו ש מונ ה וירפא מחץ מכתה . אמר : "חזות קשה הגד לי, הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי, כל אנחתה השבתי" ( ישעיהו כא, ב ) . וכבר ערב לנו ה' יתעלה על ידי נביאיו, שלא נאבד ולא נכלה, ולא נחדל מלהיות אומה חשובה ומעולה, וכמו שאי אפשר בטול מציאות הבורא יתעלה – כן לא יתכן אבדתנו מן 1 העולם . אמר : "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם" ( מלאכי ג, ו ) . אם תטענו שהרמב"ם היה בעל דעה קדומה ולכן אינו עד נאמן, ואם תשערו שההוגה הדגול ורב-ההשפעה נשטף "שטיפת מוח" ברעיונות דתיים ולכן לא יכול היה להעריך את הדברים בנחת, בקור רוח ובראייה מציאותית, נציג בחטף עֵד אחר, חיצוני לגמרי, והוא היפוכו של הרמב"ם בכל מובן שהוא . כוונתי לניקולס ברדייב ( Berdyaev ) , פילוסוף רוסי דתי, שמת בגלות ברוסיה הסובייטית בשנת 1948 , ומבחינות רבות אפשר לראות בו מבשר של תנועת מתנגדי המשטר הסובייטי בשנות השבעים . על ספרו הקטן "משמעות ההיסטוריה" ( The Meaning of History ) נאמר : "זה הספר שציפו לו סנגורי הנצרות המודרניים" . ואלה דבריו בנושא זה : גורלם ( = של היהודים ) מוטבע ב"מטפיזי" עד כדי כך שלא יהיה אפשר ...  אל הספר