619 הרמב"ן ויצירתו הדתית והספרותית המרכזיים הם, כמובן, הפולמוס הגדול סביב ספרי הרמב"ם בשנת 1232 וּויכוח ברצלונה בשנת 1263 ; בעמודים הבאים יוזכרו האירועים הספרותיים-האינטלקטואליים המרכזיים, כמו העיון הביקורתי בכתבי הרי"ף והרמב"ם, קידום שיטת לימוד המשגתית-דיאלקטית של התלמוד, דפוסים חדשים של פרשנות מקראית וגילוי זהיר של תורת הקבלה . חייו של אציל חברתי ורוחני זה משקפים שילוב יוצא דופן בין ה"ויטה אקטיבה" ( חיי המעשה ) ל"ויטה קונטמפלטיבה" ( חיי העיון ) . הרמב"ן היה מנהיג מיוחס, סמכותי ואחראי, ומלומד בעל תושייה, יראת שמים ואינדיבידואליות . כתביו משקפים למדנות קפדנית, מוּדעות אסתטית ורוחניות דתית . הישגיו רבי הפנים מושכים תשומת לב, ויש לראות בהם, ללא ספק, אחד השיאים של המאה השלוש עשרה ואף של ההיסטוריה היהודית כולה . הישגיו אדירים ועצומים והם גם מרגשים ומרתקים . אכן, גדולה שירה זו של הרמב"ן . את יצירתו הספרותית האדירה ניתן לאפיין אל נכון כיצירה רבגונית, מקורית ומעמיקה, כל עוד אנו מודעים לכך שיש מי שמשתמשים במונחים אלה בחופשיות ובחוסר דיוק . "רבגוניות" מציינת לעיתים קרובות כתיבה עיתונאית קלת דעת...
אל הספר