381 ר' אברהם בן דוד : יחסו לחכמות א חקר בעיה כה עדינה וחמקמקה מחייב, ראשית לכול ובקיצור נמרץ, להציב את הדברים בפרספקטיבה נכונה מבחינה גאוגרפית-כרונולוגית וכן אישית-ספרותית . באשר לזמן ולמקום, יש לזכור כי יהודי פרובנס, שעד אמצע המאה השתים עשרה היו שקועים ראשם ורובם בלימוד הספרות הרבנית, החלו להיחשף אט אט לעולמם של מקצועות כלליים . לעומת קהילות ספרד המוסלמית, שעסקו גם בלימודים כלליים בצד לימודי הקודש המסורתיים, ואף לא משכו את ידיהן מלימוד כתביהם של המלומדים הערבים, קהילות פרובנס הלכו בדרך של עיסוק בלעדי בלימוד תורה, כמו מרכזי היהודים בצפון צרפת, ולא רכשו כל ידע כללי . כך מתארים אותם מלומדים המשקיפים מן הצד, כמו ר' אברהם 6 5 ור' יהודה אבן תבון . 4 ר' אברהם אבן דאודבר חייא, עם כל זאת, הקרקע בפרובנס כבר הייתה בשלה להרחבה ולחידוש . וכך החלו לנבוט בקרבם זרעונים פזורים של תרבות העמים – היכרות כלשהי עם השפה הערבית, שימוש מפוזר ואקראי בלטינית ובפרובנסלית, וכן הכרה של מושגים בסיסיים באסטרונומיה . החשיפה לידע הכללי הזה נתמכה והואצה במידה ניכרת הודות למציאותם של חיבורים עבריים מקוריים במגוון נושאים...
אל הספר