340 פ ר ק א רבעה ע ש ר שורשית המובילה לשלמות . בהתאם לכך שולל הרמב"ם בתוקף אורח חיים של "מצוות אנשים מלומדה" וחסידות הנראית כמעשה קוף בעלמא . הפולחן הדתי חייב להיות עבודת ה' במלוא משמעותה . ב"מורה נבוכים", באותו פרק חיוני ומקסים, המושך תשומת לב עד אין סוף ( ג, נא ) , מצהיר הרמב"ם : "ודע שמעשה העבודות האלו כולם, כקריאת התורה, והתפילה, ועשות שאר המצוות אין תכלית כוונתם רק להתלמד ולהתעסק במצוות השם יתברך, ולהיפנות מעסקי העולם" . ובפרק הסמוך לו מטעים הרמב"ם : "וזה העניין אשר העירותיך עליו הוא הכוונה ממעשי התורה כולם, כי בפרטים ההם המעשיים כולם ובעשותם תמיד תגיע רגילות ליחידים החסידים, עד שישלמו השלימות האנושי ויפחדו מה' וייראו ממנו, וידעו מי עמהם" . 2 המצוות מחזקות את מודעותו של האדם להיותו שרוי במחיצתו של הקב"ה . על אודות אמירת ברכות אומר הרמב"ם דברים חדים ומיוחדים בספר "משנה תורה" : "וברכות רבות תיקנו חכמים דרך שבח והודיה ודרך בקשה כדי לזכור את הבורא תמיד . . . וברכות הודאה שהן דרך שבח והודיה ובקשה כדי לזכור את הבורא תמיד וליראה ממנו" . 3 בעצם כל ספר אהבה שב"משנה תורה" מתואר ומתאפיין בזה...
אל הספר