284 פ ר ק ש ני ם עש ר לתת את הדעת לבעיית האחדות והעקביות הפנימית ביצירתו בעוברו מחיבור לחיבור, ובפרט מחיבור הלכתי לספר פילוסופי . בהקשר זה מדובר לא רק בשאלת העקביות הרעיונית אלא גם בשינוי הדגשים ובהשלמת עניין מסוים על ידי צירוף מקורות שונים . למשל, אם ניקח דוגמה הקשורה לנושא שאנו דנים בו, ב"פירוש המשנה" הרמב"ם קובע, שמלכות המשיח תתקיים אלפי שנים ( "ואין להרחיק שתתמיד ממלכתו אלפי שנים לפי שהחכמים כבר אמרו . . . " 2 ) , והנחה זו נזכרת בקיצור מופלג גם ב"מורה נבוכים" – "שוב מלכות ישראל וקיומו והתמדתו" ; 3 ואילו בספר "משנה תורה" אין לכאורה רמז לקביעה זו . נשאלת השאלה : האם עלינו להסיק מסקנות אזוטריות מעובדה ספרותית זו, או שיש לגשת לחומר מנקודת ראות של העיקרון "דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר", ולצרף את כל המקורות כדי לשרטט תמונה שלמה . אם כן, בנידון דידן חייבים אנו לקבוע את התמדת מלכות המשיח כפרט בלתי מעורער במשנת הרמב"ם בסוגיה זו, אם כי הוא עבר עליו בשתיקה בתיאור המפורט ביותר הנמצא ב"משנה תורה" . בעיית ארץ ישראל – לאומיות, ארציות, עצמאות, רוחניות, שכלתנות, ואפילו סגפנות והתבודדות ...
אל הספר