217 סידורו של ספר "משנה תורה" לרמב"ם כמו כן, הוא הונה את מוני המצוות למיניהם, משום שגישתם נתנה טעם לפגם לפי דעתו . התנגדותו של הרמב"ם התעוררה והתאוששה לא רק בשל השיבושים היסודיים שנשתרשו ועלו בעצם מניין המצוות בעקבות בעל "הלכות גדולות" – כל מוני המצוות גילו נאמנות עיוורת למניין של הבה"ג, כאילו דבריו נתקבלו כמקור סמכות עליונה 5 – אלא משום שהגישה האטומיסטית כשלעצמה, המבודדת כל מצווה ומצווה ומטפלת בסופו של דבר בתרי"ג יחידות נפרדות, הצרה את רגלי הפוסק-הממיין וחסמה את הדרך בפני גישה המתאפיינת בתנופה ובמעוף, המאחדת ומפרידה לשם הבהרה והשחזה . רשימה מדויקת וכל-כוללת של תרי"ג מצוות היא הישג הראוי להתכבד בו, אבל אין בכוחה ליצור סדר חדש ; ההיגיון הפנימי של מערכת ההלכה כולה אינו מתגלה בה והזיקות הענייניות-המהותיות בין ההלכות נשארות סתומות וחתומות . 6 כך, כנראה, יש להבין את דבריו המאופקים בסוף ההקדמה ל"משנה תורה" : וראיתי לחלק חבור זה הלכות הלכות בכל ענין וענין, ואחלק ההלכות לפרקים שבאותו ענין . . . אלו ההלכות שבכל ענין וענין יש מהם הלכות שהם משפטי מצוה אחת בלבד, והיא המצוה שיש בה דברי קבלה הרבה וה...
אל הספר