16 מבוא של הרמב"ם, מחיבור הנעורים שלו "מילות ההגיון", דרך "איגרת השמד" ו"איגרת תימן", עבור לפירוש המשנה, ל"ספר המצוות", ל"משנה תורה" ול"מורה נבוכים", וכלה בספריו בתחום הרפואה . בכל החיבורים ההלכתיים המוזכרים מודגש גם החיבור שבין הלכה למֶטה-הלכה . בסקירה על "מורה נבוכים" הוא דן ביחסו של הרמב"ם לרציונליות ובגישתו לעקרונות התורה . הרמב"ם תמך ב"רציונליות דתית, המשוכנעת כי החכמה האלוהית והחכמה האנושית, הדת והתרבות, קשורות זו בזו ומשלימות זו את זו – ולמעשה זהות זו לזו במהותן", וכל זה מבלי לוותר על הצד המעשי של קיום המצוות . הפרק מסיים בניתוח גישתו האינטגרטיבית של הרמב"ם המשלבת הלכה ופילוסופיה, וקובע : "הוא רצה לאחד תוכֶן ואופֶן, לשלב בין מחשבת נצח לבין חיי ארעי, לחבר את המסורת הדתית עם הדוקטרינה הפילוסופית" . פ ר ק ש נ י : "ספר 'משנה תורה' לרמב"ם : מגמתו ותפקידו" : הפרק עוסק במטרותיו של הרמב"ם בכתיבת "משנה תורה" על סמך דברי הרמב"ם עצמו, ודוחה השערות רבות על מגמותיו של הרמב"ם המתעלמות מעדותו שלו . מעיון בדברי הרמב"ם הוא מעלה שלושה מניעים "שהניעוהו לחבר את חיבורו הגדול : ( א ) מניע היסטורי-חיצ...
אל הספר