110 עבודת השחקן על עצמו "אבל באמת," חשבתי, "ברגע שהתעניינתי לשעה קלה במתרחש מהצד , תכף ומיד הפסקתי מבלי משים לחשוב על מה שנמצאשלנו של אורות הבמה מעבר להם . " בו ברגע נזכרתי במסמרים המפוזרים על הבמה ובשיחה ששוחחתי עליהם עם הפועל . זה היה באחת החזרות לקראת ההצגה הפומבית הראשונה שלנו . המסמרים ושיחתי עם הפועל על אודותיהם משכו אז את תשומת לבי, עד כדי החור השחור הפעור . שהתעלמתי מ "עכשיו אני מקווה שאתם מבינים," סיכם טורצוב, "שהשחקן זקוק אך לא באולם, אלא על הבמה . ככל – לאובייקט, מוקד לתשומת לבו שהאובייקט הזה מרתק יותר, כן יהיה שלטונו עז יותר על תשומת לבו של השחקן . ו אלבחיי האדם אין אפילו רגע אחד, שתשומת לבו אינה נמשכת ב אובייקט כלשהו . בה בעת, ככל שהאובייקט מרתק יותר, שליטתו על תשומת לבו של השחקן תהיה עזה יותר . כדי להסיח את דעתו מהאולם, צריך להציע כאן, על הבמה . אתם יודעים, זה כמו אימא – לו באמנות אובייקט מעניין דעת איךהמשתמשת בצעצוע כדי להסיח את דעת ילדהּ . כך צריך גם השחקן ל להציע לעצמו צעצועים כאלה, המסיחים את דעתו מהאולם . " "אבל," חשבתי, "למה שאכפה על עצמי אובייקטים בכוח, אם בלאו הכי...
אל הספר