3. הפעולה, ה"אִלּוּ", ה"נסיבות המוצעות"

52 עבודת השחקן על עצמו כאילו הסתנוורה מאור הזרקורים הקופח . היא החלה לסדר את בגדיה – מסורבלות למיניהן וכל הזמן מתחה אתולהתקין את ישיבתה, ישבה בתנוחות כשהיא נועצת את מבטה ברצפה, כמתבוננת במשהו – חצאיתהּ הקצרה מתחתיה . לבסוף, חס עליה ארקדי ניקולאיביץ' . הוא נתן את האות, והמסך נסגר . ניגשתי מיד לטורצוב וביקשתי שיעשה אִתי את אותו התרגיל . הושיבו גם פחדתי כלל, הרי זו לא הייתה הצגה . אףאל – אותי באמצע הבמה . לא אשקר על פי כן, חשתי אי-נוחות בשל השניוּת הטמונה במצבי ומפני הדרישות שלא עלו בקנה אחד : תנאי התאטרון הציגו אותי לראווה, אולם הרגשות האנושיים שחיפשתי על הבמה דרשו את ההתבודדות . מישהו בתוכי רצה שאשעשע את הם – יי וידיי, ראשי וגופיעליי להתעלם מהם . רגלהצופים, ומשהו אחר ציווה משהו,אמנם צייתו לי, אבל בניגוד לרצוני הוסיפו בכל זאת נופך משלהם משמעותי יתר על המידה . ובעקבות זאת הייתה תנוחתי כמו בתצלום . זה מוזר . הופעתי על הבמה רק פעם אחת . כל חיי התנהלו באורח אנושי לא לשבת על הבמה כנוהג האדם – תר לאין-ערוךוטבעי, אבל היה לי קל יו על הבמה, היה השקראלא כנוהג השחקן, כלומר בתנוחה בלתי טבעית . יותר ...  אל הספר
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ