פתח דבר

הייתה שליחת התקשורת לחפש דמויות מקרב יוצאי צפון אפריקה וארצות האסלאם, שהוגדרו מבחינתה "חיוביות", כגון פרופ' אבנר חי שאקי, מהמפד"ל דאז או לוי, שלא היסס להכריז על הזדהותו עם מאבקם של הפנתרים השחורים, אך הסתייג מהדרך שבה התנהלה המחאה . כל זה החזיק מעמד, על פי גישה זו, עד ניצחונו של הליכוד בבחירות וה"מהפך" של ,1977 אז הפך לוי מטרה לתסכולי השמאל המנוצח, כמייצג השלטון החדש ובוחריו . ועם זאת, הדגישו החוקרים כי גם בימין לא יצאו להגנתו של לוי המושפל . לוי יש להדגיש, היה עקבי לכל אורך הדרך, גם לאחר שפרש מהליכוד והקים בשנת 1995 את תנועת "גשר", סירב לסייע לתנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית, ואלו מצידם מתחו עליו עקב כך ביקורת חריפה . לגישה זו ולנטייה ללאומיזציה, ציינו החוקרים, היו שתי השלכות משמעותיות שגרמו לדעיכת הצלחתו של לוי . הראשונה היא שבכך שסירב להזדהות כמייצג פוליטי של "עדות המזרח", הותיר את ריכוז הפעילות של יוצאי עדות אלו בידי מפלגת ש"ס, שנתפסה כמפלגה המייצגת נאמנה את עולי צפון אפריקה וארצות האסלאם המקופחים, ובכך הפסיד יתרון אלקטוראלי גדול בשנת 1999 . השנייה היא שסירוב זה פורר במקביל את מחנה לו...  אל הספר