להשתלב תוך כדי תנועה | אורית תמרי - שליאכטר, יפעת קליין | 207 מספרות המחקר עולה כי ילדים רבים עם מוגבלות הם בעלי מיומנויות חברתיות נמוכות . ילדים אלה חווים קשיים חברתיים, רגשיים והתנהגותיים נוסף על הקשיים האקדמיים שלהם ( הכהן וולף, סבו ומארק, 2010 ; טוינה, 2012 ) . כל אלה מובילים לבדידות חברתית שאינה חולפת גם בבגרותם : אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה מדווחים על תחושת בדידות ועל היעדר חברים יותר מאשר מדווחים על כך אנשים ללא מוגבלות בגיל העבודה . % 17 מן האנשים עם מוגבלות חמורה ו - % 13 מן האנשים עם מוגבלות מתונה דיווחו כי אין להם חברים שהם נפגשים איתם או מדברים עימם טלפונית, וזאת בהשוואה ל - % 6 בלבד מן האנשים ללא מוגבלות ( ברלב, קרן - אברהם, הבר ואדמון - ריק, 2015 ) . הבדידות החברתית מהווה גורם סיכון ומגדילה את ההסתברות לניצול ולהתעללות ( מורבר, 2009 ) . בילדוּת הבדידות החברתית יכולה להתבטא בכל מסגרות ההשתייכות . רבים מהילדים ומבני הנוער לומדים בבקרים בחינוך הפורמלי, ובשעות אחר - הצהרים משתתפים בפעילות בלתי - פורמלית . השתלבותם של ילדים ובני נוער עם מוגבלות בחינוך הפורמלי מעוגנת בחקיקה ( ...
אל הספר