גיליון 5 | דצמבר 2019 . טבת תש"ף [ 52 ] לפי פסקה [ 8 ] , את הביטוי "נראין ואין נראין" יש להבין לא כאוקסימורון אלא כמעין 2 המציין כאן מיצוע בין שני קצות ציר : האחד — "נראין" ; האחר — "אין נראין" . מריסמוס, את שלב הביניים הממוקם בין ההסתרה המוחלטת לחשיפה המוחלטת אכנה "רמז" : שני מוטות הנשיאה המותקנים משני צידי הארון ומכוסים בפרוכת המרפרפת עליהם כך שקווי המתאר שלהם בולטים דרכה רומזים לנו את צורת דדי אישה, הבולטים מבעד לבד הבגד המכסה על גופה . פסקה [ 8 ] מספקת לנו גם התייחסות למבנה הגיאומטרי-הנדסי- טופוגרפי של ארון העדות : ישנו כאן מרחב קונצנטרי של מעגל חיצוני ( פרוכת ) , שבתוכו 3 ) . המבנה הקונצנטרי נושא בחובו מעגל אמצעי ( ארון ) שבתוכו מרכז גרעיני ( לוחות הברית משמעות שהייתה עד כה סמויה, והיא עולה אל פני השטח בסיום הפסקה, כאשר הגמרא עורכת השוואה ברורה בין הארון לגוף אישה . אז מתגלה שהמשמעות הדתית של הארון חולקת מכנה משותף עם מארג המשמעויות המיני . על כך אטען שתי טענות המתנסחות ומשתבצות כחלק מהשיח הלקאניאני המלווה את קריאתי : ראשית, האנלוגיה "ארון העדות = גוף האישה" איננה מתפקדת בסוגיה זו...
אל הספר