184 תהליך העדכון של פקודת השירות המשותף, שנועדה להסדיר את שירות החיילות לצד שירות חיילים ובפרט חיילים דתיים, מלמד על ניסיון לפתור את המתח האמור באופן ממלכתי ככל האפשר, תוך קיום דיאלוג עם נציגיהם האזרחיים של החיילים והחיילות מתוך כוונה להגיע לנקודת איזון אפשרית בין הצדדים . התבטאויות מפקדי הצבא הבכירים משקפות עמדת מוצא שמבקשת להמשיך לשמור את צה"ל "מחוץ למחלוקות פוליטיות", ואף לחסן אותו מפני חדירת סוגיות חברתיות שנויות במחלוקת . אולם התחקות אחר התהליך המורכב מבהירה כי כל עוד צבאה של המדינה מושתת על מודל צבא העם, אי- אפשר למנוע חלחול של סוגיות חברתיות פוליטיות או ערכיות לתוכו . כך למשל, בצבא הצהירו פעמים רבות כי הרמטכ"ל ומפקדיו "הקשיבו לכל הצדדים" והביאו בחשבון נטול פניות את האינטרסים והצרכים של כלל החיילים . אכן, אין טעם טוב לחשוד שהצהרה זו אינה משקפת את פני הדברים . אולם בפועל, פערי הכוחות בין הצדדים באו לידי ביטוי הן תוך כדי התהליך והן בתוצאתו הסופית . באופן דומה, כשהרמטכ"ל מצהיר ש"אינו פמיניסט ואינו שוביניסט" הוא מבקש לשדר שהוא "אובייקטיבי" . ואולם, הצהרה כזו מלמדת על צורך לשלוח מסר מ...
אל הספר