ג. שני פתרונות חלופיים: איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה או חיזוק אי־תלותה במסגרת המשטרה

ה צעה לסדר 2433 מנגנון התביעה המשטרתית לגורם נפרד בתוך המערכת המשטרתית, שאיננו כפוף לראש אגף החקירות . המועמד העיקרי לאחריות על מערך התביעות הוא היועץ המשפטי למשטרת ישראל . 49 בראשית שנות האלפיים ניכר היה שמתגבש קונצנזוס הרואה בפתרון הראשון — קרי איחוד התביעה המשטרתית עם פרקליטות המדינה — את הפתרון האידאלי, גם אם בשל קשיים מעשיים במימושו הוחלט באופן זמני לאמץ את הפתרון השני . כך, בשנת 2000 הביעה הפרקליטות הסכמה עם המלצת ועדת צדוק, אך באופן "תאורטי אידאלי" בלבד ; מעשית, הפרקליטות העדיפה את הפתרון השני ( מסיבות שארחיב עליהן להלן ) , כלומר למצוא דרכים לחזק את עצמאות התביעה המשטרתית במסגרת המשטרה באמצעות הגברת "כפיפותה המקצועית" — להבדיל מ"כפיפותה הארגונית" — ליועץ המשפטי לממשלה . 50 בשנת 2001 אימץ מבקר המדינה את גישת ועדת צדוק . בדוח שפרסם בנושא קבע ש"הטיפול בתביעה המשטרתית בכל הנוגע להליך העמדה לדין ולהסדרי טיעון טוב פחות מזה שבפרקליטות", 51 ולכן "יש לפעול לקידום הנושא של צירוף התביעה המשטרתית לפרקליטות" . 52 עם זאת, בדומה לוועדת צדוק, מבקר המדינה היה מוכן באופן זמני לפתרון השני : "פתרונ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר