פרק שני: החינוך החרדי: רקע היסטורי

אחד מחמישה תלמידים 26 של השואה והמאבק להישרדות אחריה היו מנוף לשגשוג מחודש של החברה החרדית בשנות ה- 50 וה- 60 של המאה ה- 20 בישראל ובארצות הברית ( שאול, 2014 ) . שגשוגה של החברה החרדית בישראל נשען במידה רבה על הגירה של ניצולי שואה חרדים לישראל, על המבנה ההרמטי והאיתן של הקהילה החרדית המודרנית ועל התמיכה של מדינת הרווחה ( פרידמן, 2006 ) . במדינת ישראל התעצבה החרדיות בעיקר במודל ייחודי, שפרידמן ( 1991 ) כינה "חברת לומדים", ובו הגברים עסוקים בלימוד תורה לאורך כל חייהם ונסמכים על תמיכה כלכלית של המדינה ועל התעסוקה של נשיהם . חברת הלומדים מאפיינת בראש ובראשונה את הציבור הליטאי . נוסף למודל זה התעצב בציבור החסידי מודל שכונה "חברה של קדושה" ( וסרמן, 2015 ) , המדגיש הנהגות מחמירות בחיי הציבור החרדי מעבר להלכה . בציבור הספרדי-מזרחי התגבשה תפיסה של "חרדיות רכה" ( ליאון, 2009 ) — חרדיות המאפשרת ביטוי למסורת המזרחית בצד עוצמה פוליטית ומנעד אנושי-דתי רחב ( להרחבה ראו בראון, 2017 ) . כחלק מהגבהת החומות של המובלעת החרדית התרחש בחברה החרדית מאז שנות ה- 60 של המאה ה- 20 תהליך של בידול גאוגרפי — חרדים ר...  אל הספר