140 מחקר מדיניות 146 | ממלכתיות במדיניות תרבות שיש בו כדי לפגוע ברגשות הציבור, אשר משאביו משמשים לתמיכה באותו תוכן . לכאורה, חופש הביטוי עומד לרשות הדוברים גם בהיעדר מימון ציבורי . לפי גישה זו, חופש הביטוי התרבותי- אומנותי הוא זכות אישית של הפרט, מסוג חירות, שאין היא מטילה על השלטון אלא חובה שלא למנוע אותה, ולעיתים אף להבטיח כי לא תימנע בידי בני החברה האחרים ( והמכונה חירות שלילית ) . כל עוד ליחיד ישנה האפשרות להביע את עמדותיו מבלי שהוא חשוף לאיסורים פליליים או לענישה, או להגבלתה באלימות בידי בני החברה האחרים, השלטון מקיים את חובתו . על פי גישה זו, פעולות של השלטון כאשר הוא מעניק הטבות מתקיימות במישור אחר, הוא מישור הפעולה השלטונית והשימוש בכספי ציבור ובמשאביו . באלה רשאי השלטון לפעול כדי שתקודם טובת הציבור הרחב כפי שהיא מוגדרת במדיניות השלטון הנבחר, ובכלל זאת רשאי השלטון לפעול לכיבוד רגשותיו של הציבור ולמניעת פגיעה בהם . יתרה מזו, על יסוד הבחירה בו ובמדיניותו בהליך בחירה דמוקרטי רשאי השלטון הנבחר לתת קדימות לשימוש בכספי הציבור ובמשאביו לאותם ביטויים תרבותיים המבססים ומקדמים תפיסות עול...
אל הספר