הזכות לתרבות ורב־תרבותיות

93חלק א : תרבות ומדיניות תרבות מחייב דיון מורכב שלא כאן המקום לעסוק בו . הגם שעיקר העיסוק התאורטי בתחומים אלו מתייחס לתרבות במובנה הרחב ואינו מתמקד במובנה המצומצם שהוא מושא דיוננו, הוא בעל משמעות רבה לתחום מדיניות התרבות . אציין שני היבטים מרכזיים : ( 1 ) מורכבות המפגש הבין- תרבותי מעצים גישה שלפיה ניטרליות ערכית מעוררת קושי, ועקרונות הליברליזם וההומניות מצדיקים גידור של התפיסה הרב- תרבותית והגבלתה לערכים ליברליים . 49 לצד הבטחת זכות לתרבות של יחידים וקבוצות באמצעות חופש ביטוי, יצירה והשתתפות לפי המגוון התרבותי של האוכלוסייה, ולצד קידום הקשב הרב- תרבותי הנובע גם הוא מהגישה הליברלית, מתעוררת השאלה, שהיא ממחלוקות היסוד בהקשרו של הוויכוח על רב- תרבותיות, אם לא מוצדק ואף נדרש להגביל פרקטיקות לא ליברליות, לרבות בתחום התרבות . הדילמה מקבלת משנה תוקף כשמדובר במיעוטים, בשאלת גבולות ההגנה על תרבותם ובאיזו מידה יש להגן על זכויות תרבותיות ופרקטיקות לא ליברליות של קבוצות המיעוט בשם ערכי הגישה הליברלית . ( 2 ) רב- תרבותיות, בהיותה גישה רבת- פנים, מעצימה קבוצות משנה בחברה ועלולה לאתגר את זהות החברה ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר