פתח דבר

16 מחקר מדיניות 146 | ממלכתיות במדיניות תרבות לאחרונה בולט בדיון זה צמד מונחים חדשים : "חופש מימון" ו"נאמנות בתרבות" . נלווית אליהם ביקורת על הלגיטימיות של פעילות תרבות שיש בה לכאורה פגיעה בקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, עידוד הטרור, פגיעה בדגל או בסמלי המדינה ועוד, או שיש רוב בציבור המוצא בה טעם לפגם מסיבות אלה . הנוקטים מונחים אלה מבקשים להצדיק הגבלה של פעילויות תרבות שיהיו זכאיות למשאבים ציבוריים על בסיס הטענה כי יש להבחין בין חופש הביטוי, המובטח לכאורה במרחב הציבורי, לבין ייעודם של כספי הציבור והחובות החלות על הממשלה בהקשר זה . המונחים האמורים מבססים לכאורה גם הצדקה ציבורית להתערבותם של אישים וגופים פוליטיים בבחינת תוכני התרבות של מוסדות ויוצרים כתנאי למימונם . לעומתם, החולקים על גישות אלו טוענים כי משמעותן פגיעה בחופש הביטוי ובחופש המחשבה והיצירה והגבלתם וצמצום המרחב הדמוקרטי : תחום התרבות מעוגן בחופש הביטוי האומנותי, חופש הביטוי הוא ליבו ומהותו של התחום וחיוני לקיומו האותנטי ולמימוש מטרותיו, ובכל אלו מעוגנות גם ההצדקות למימונה של פעילות תרבות . בדיון ציבורי זה הועלו בשני...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר