ההתארגנות הציונית לאחר המלחמה

הציונות המגשימה ( 1944 - 1948 ) 261 שמונה עשרה, שימש עוזר לגזבר . כמו כן, היו ועדות כמו "ועדת עברית", שהיו בה חמישה חברים שארגנו את לימודי העברית . התנועה חולקה לפלוגות, ובראש כל אחת מהן עמד מעין מפקד פלוגה . כמו כן הייתה לתנועה ספרייה והיא הייתה מוקד עלייה לרגל לחבריה . מאז ייסוד התנועה בצפאקץ היה מתח רב בין שני יסודות מובהקים . היסוד הראשון, שבראשו עמד אלי בוכניק, דרש שהתנועה תסתפח מבחינה ארגונית לתנועות הדתיות שפעלו בתוניס, בעיקר לתנועת תורה ועבודה, ובכך ביקש לעצב את אופייה הדתי של התנועה . היסוד השני, שבראשו עמדו רנה קייט, מרים סיירה ויעקב סעדון, ביקש לשמור על עצמאותה הארגונית של התנועה, ולפיכך סירבו להסתפח לתנועת צעירי ציון או לתנועה הדתית . המתח לא היה לשווא . מחמת מיקומה הגיאופוליטי של צפאקץ היא שמרה על צביון מסורתי למדי . הפילוג בתנועה היה בלתי נמנע . אלי בוכניק עזב את התנועה והקים את סניף תורה ועבודה בעיר, והתנועה בלי ספק נחלשה מאוד עקב כך . בסופו של דבר היה לא מעט דמיון בין צעירי אוהבי ציון לצעירי ציון מהעיר תוניס . מלבד היבטים אידיאולוגיים שעמדנו עליהם לעיל היה דמיון גם מבחי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי