204 פרק שלישי מסוימת, הרי שהיא עוררה ויכוח בעיתונות הצרפתית והמוסלמית, והיא מעולם לא חסכה מעצמה עימותים עם הגדולים והחשובים שבעיתונים . הציונות באותן שנים נהנתה משני גורמי דחיפה חשובים . האחד היה הקצב הלא אחיד של המודרניזציה של החברה היהודית ברחבי תוניסיה והמגמה הלא ברורה של השלטון הצרפתי כלפיה וכלפי שאלת מתן האזרחות הצרפתית ליהודי תוניסיה . חוסר הנכונות של הצרפתים להכריע בשאלה קשה זו ולהתוות מדיניות ברורה חייב יהודים לחפש חלופות . גורם הדחיפה השני היה התפתחות מגמות האנטישמיות שאפיינו את החברה האירופית, כמו ביטויים של לחץ המוסלמים על חופש הביטוי היהודי והציוני . האנטישמיות גרמה ליהודים, ובמיוחד לנוער היהודי, להרהר ולתהות אם קבלת אזרחות צרפתית תהיה הפתרון לבעיותיהם . העובדה שהאנטישמיות הייתה משותפת למדיניות של עמים נאורים, כמו הגרמנים והצרפתים, הציבה סימני שאלה מוחשיים סביב שאלת עתידם של היהודים במסגרת החברה הצרפתית . המגמות שהחלו מסתמנות בחברה המוסלמית ויחסה לציונות עוררו את השאלה אם אפשר יהיה להחזיר אי פעם את הגלגל לאחור . כלום אין היהודים נמשכים לפיתויים של חברה שאינה רוצה בהם מצד אח...
אל הספר