324 מסקנות החסות הבריטית מארץ ישראל, הסכימו החברים כי הפתרון הרצוי יהיה מעין פשרה בין שאיפות היהודים לאלה של הערבים . הקביעה האחרונה הוציאה את הערבים, שלא היו מוכנים לפשרה, מהמשחק, והוועדה התמודדה רק עם שאיפות היהודים . הבעיה הייתה גבולות . רוב מוחלט בוועדה הסכים למעשה להעניק ליהודים מדינה שתשקף בגבולותיה את המצב הדמוגרפי שהיה נכון לנקודת הזמן שבה נבחנה הסוגיה . הבריטים עצמם הודו בעקיפין כי זהו פתרון מתקבל על הדעת, ואנשי אונסקו"פ ידעו כי כך הערבים יכולים לזכות במדינה בגבולות רחבים מבלי למצוא עצמם תחת שלטון יהודי . אולם הערבים לא הסכימו לקבל פתרון כזה, עד שאנשי אונסקו"פ חששו, בצדק, כי הם עלולים להציע תוכנית שתידחה בתוקף בידי שני הצדדים . הערבים גזרו, אם כן, על אנשי הוועדה להתקרב לעמדת היהודים, שתבעו מדינה עם גבולות שיאפשרו לקלוט את יהודי העולם, ובראשם העקורים שרידי השואה ששהו במחנות באירופה . אנשי אונסקו"פ לא רצו כלל לשמוע על 'מדינה ליהודי העולם' ( כפי שפסקו בנחרצות בדו"ח ) , ומצוקת העקורים, אף שנגעה ללבם, לא שכנעה אותם להיעתר לתביעה הציונית . אמנם הוועדה ראתה את הקשר בין בעיית העקורים ...
אל הספר