הרב הראשי ד"ר שמעון דנקוביץ' (1891-1888)

הנהגה במבחן׀ 121 העברית ומדרשות שנשא בבית הכנסת של היהודים 'המתקדמים' . הוא למד פילוסופיה באוניברסיטה של קרקוב וקיבל תואר דוקטור שבזכותו התקבל למשרת מורה לדת יהודית בגימנסיות בעיר . ב- 1867 הצליחו המתקדמים 'בוועד היהודים' בעיר למנותו למשרת מטיף ( דרשן ) , המקבל את שכרו מהעירייה . במאמרים שכתב ובהרצאות שנשא באוזני חוגים אלו טען שאומנם היהודים איבדו את מולדתם ההיסטורית, אבל מעולם לא חדלו להיות אומה . בדרשותיו בעניין 'השאלה היהודית' טען שיש לשמר את אופייה הלאומי של היהדות בדרכים מודרניות . דבריו אלה הסעירו את הרבנים האורתודוקסים, והוא פוטר . בקרקוב פרסם דנקוביץ' ספר דרשות וספרים ללימוד הדת היהודית בשפה הפולנית וכן תרגם מעברית לפולנית ספר על תולדות ישראל . ב- 1875 עזב את העיר והתמנה לרב בקהילת סטַרַחוביצֶה ( Starachowice ) , אף היא בפולין . משם עבר לכהן כרב בקהילות אחדות בבוהמיה עד אשר התקבלה המלצתו 7 אם כן, קורות חייו של ד"ר של ד"ר ילינק למנותו לרב הראשי בבולגריה . דנקוביץ' מציירים דמות של משכיל יהודי המוכן לסכן את חייו למען חירותה של פולין ובו בזמן הוא מצטיין בלימודי היהדות, שולט בשפה הע...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי