המאבק לשלטון עצמי של יהודי בולגריה (1888-1883)

89׀להפוך לבולגרים ולא היה גוף מרכזי משותף לקהילות השונות . במציאות החדשה נדרש מאמץ מרוכז כדי לטפל בבעיות החדשות במדינת הלאום . גישושים ראשונים להקמת הנהגה מרכזית בנובמבר 1882 פנה הרב אלמוזנינו אל שר חוץ והדתות במכתב וביקש את אישורו לזמֵן בדחיפות את נציגי ועדי הקהילות של הנסיכות לסופיה, אולם תשובת שר החוץ והדתות בוששה לבוא . כחודש וחצי לאחר הגשת הבקשה, פנה הרב בשנית אל השר, והפעם ביקש להורות למושל מחוז קיוסטנדיל שיכיר ברב המקומי כנציגו האישי בפניותיו לרשויות, כשם שעשו מושלי 72 שר המחוזות האחרים . על בקשתו חתם 'רב ראשי של נסיכות בולגריה' . החוץ והדתות השהה את תשובתו בנוגע לכנס נציגי ועדי הקהילות, אך מיהר לענות בקשר להאצלת סמכויות לרב בעיר המחוז . בתשובתו הבהיר השר באופן חד וברור שאזרחי המדינה, יהודים כבולגרים, אינם צריכים מתווכים רשמיים בפניותיהם לרשויות, ומשום כך ההכרה של מושל המחוז מיותרת . באשר לענייני דת, נאמר בתשובה, הרב המקומי יוכל לשמור על קשר עם 73 בתשובת השר באה לידי ביטוי המגמה שביקשה לאחד את זהות רב הבירה . אזרחי המדינה ולשלב את המיעוטים תחת מדינת הלאום, אלא שמגמה זו התנגשה עם...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי