פתוח, פנוי

| 163 | העין, המילה : בעקבות הלדרלין הלכה וגלתה . כך מדובר, כזכור, בשירו "עם מבויים סתומים" ( Mit den Sackgassen ) : לְדַבֵּר עִם מְבוֹיִים סְתוּמִים עַל מוּל עַל מוּבָנוֹ שֶׁהָלַךְ בַּגָּלּוּת — : Mit den Sackgassen sprechen Vom Gegenüber Von seiner Expatriierten Bedeutung – : 148 זו דרכו של השיר, זו תפנית הדיבור המתרחשת בו : פנייה אל העומד ממול . אך העומד ממול כבר גלה ממקומו . השיר ההולך לגדה שממול הולך אפוא בגלות . גלות אינה שם נרדף למקום אלא מורה על התמצאות במרחב של אבדה ונידוי . בדרך זו, בנסיגה, בדרך עוקפת ובהסבה ( "במעבורת" ) אנו גם שבים לשאול את שאלת השיר של צלאן . אך בשיר זה צלאן פונה וקורא למשורר הגרמני שרוחו מפוזרת וגופו חסר, ראייתו בעיוורון ולשונו קרועה ומשפטיו התמוטטו . שירתו של צלאן משננת את שארית הדיבור — את "מה שנותר" מהלדרלין . כשאנו שבים לשאול על שירו של צלאן, אנו שואלים את שאלתו של השיר ( מה "הוא" השיר ? ) , מתוך זיקתו לשארית הדיבור, לשמות, לקולות שנותרו משירו של הלדרלין . לא ידובר אפוא בדיאלוג בין ישויות פואטיות ידועות ולא ב"השפעה" של הלדרלין השופעת בשירו של צלאן . ב...  אל הספר