פרק א: עם שקיעת החמה

60 | שניאור הקריאה הנהוגה בשירת שניאור מסמנת תוואי מצומצם בלבד בשירתו הענפה . בשירתו המוקדמת, שנכתבה בראשית המאה וכונסה בספר 'עם שקיעת החמה' משנת תרס"ז, מצאו קוראיו שירת יחיד בוטה, עיתים יהירה, הנלפתת בעוצמות של חשק . 'תשוקה פרועה וחוטאת מתגעשת בו', כתב המבקר בעל- 3 ככלל, סבר בעל-מחשבות כי מחשבות ( איזידור אלישיב ) על שירי הספר . הכותרת 'עם שקיעת החמה' אינה הולמת את תוכנו של הספר וכי יש להחליף אותה בכותרת 'כך שרים אצלנו' . בעיניו שירת שניאור אינה שייכת למועד של שקיעה, אלא לזמן של תעצומות חיים . אחד השירים המוקדמים שהרבו קוראיו לצטט הוא שיר הזעם 'משירי הנביא', הפותח במילים : 'עוֹד לֹא נוֹצְרָה הַיָּד אֲשֶׁר תִּשְׁבֹּר רְצוֹנִי, / וִיְהִי זֶה צִדְקָתִי 4 השיר הובא ברשימתו של ראובן בריינין, שנדפסה לרגל ביקורו וִיְהִי זֶה עֲווֹנִי ! ' . 5 רשימה זו נכתבה לאחר מלחמת העולם של שניאור באמריקה בשנת 1919 . הראשונה כחלק מהניסיון לחדש את ימיה של הספרות העברית בארצות הברית . בריינין ביקש להציג לפני קהל המהגרים היהודים קוראי העברית באמריקה את שירת העלומים של שניאור, המשורר 'שהכל תוסס ברוחו' . עיקרים ...  אל הספר