ה

ה

בין שתי נשמות : האנלוגיה הפאוסטית ב'תמול שלשום' מאת ש"י עגנון | 51 | אין בכוחו לממש — בכל אופן לא בדרך שבה הוא סבור כי זו ניתנת למימוש, כלומר בעמל הכפיים ובעבודת השדה . גם בארץ ישראל אין לו — ממש כמו לפאוסט — מפלט ממטבח המכשפה ומשיקוייה, אשר במקרה שלו הם החיים הספרותיים, מערכות העיתונים וכתבי העת, מאמרים, פלייטונים וויכוחים בעניינים מופשטים . לכאן, אל המטבח הזה, עליו לפנות אחר שהוברר — בניסיון קצר אך מוחץ — כי בשום פנים ואופן לא יכשר לעבודת פועל חקלאי . כך ממקד ברנר באמצעות אנלוגיה פאוסטית שלילית וחיובית כאחת את המסר הפסימי שלו . אבל מה שניתן לברנר ב'מכאן ומכאן' אינו יכול, כמדומה, להינתן לעגנון ב'תמול שלשום', והיא הנותנת . ברנר יכול לתלות את האנלוגיה הפאוסטית ב'אובד עצות' : אינטלקטואל מובהק, חקרן ו'חטטן', שאינו מניח לחיים שיחלפו על פניו מבלי שינתח אותם ניתוח חודר חדרי בטן . אם אמנם גיבור זה 'איננו פאוסט' ( 'פשיטא שאינני', הוא אומר, 1276 ) משום שחסר בו הצורך האוכף לפרוץ את 'המעגל הצר', להסתער על היקום, על עולם החושים ועל עולם הדעת כאחד, ולכבוש את שניהם, ולוּגם במחיר חוזה עם השטן, הרי יש...  אל הספר
מוסד ביאליק