24 מחקרי מוח רבים שנערכו בחיות ובבני אדם במעבדה, מוצאים שחזרה על מידע ועל תרגול במרווחי זמן משפיעה לטובה על איכות הלמידה . קיימים כמה הסברים נוירוביולוגיים לאפקטיביות של שיטת הוראה זו . אחד מהם זוכה לתמיכה רחבה, ולפיו שיטה זו גורמת לאקטיבציה של גנים האחראים לייצור חלבונים אשר מרחיבים רשתות עצביות – תהליך המסתיים ביצירת זיכרון לטווח ארוך ( 2018 , . Menzel, 2001 ; Kelley et al ) . על אף שהמחקרים על תהליכי למידה ומוח זכו לאישוש רב במעבדה, קיים קושי ליישם את המחקר בכיתה על מנת לבחון את יעילותו במערכות חינוך . בשנת 2013 בוצע לראשונה ניסוי חינוכי שהסתמך על למידה מרווחת ( & Kelley Whatson, 2013 ) . אימוץ הלמידה המרווחת בהוראה בבתי ספר כולל שלושה מאפיינים מרכזיים : 1 . דרישה מכל תלמיד לשלוף מידע באופן אקטיבי באמצעות מענה על שאלות פתוחות ודרישה מקבילה מהמורה לתת משוב על כל תשובה של תלמיד . 2 . לימוד הדרגתי תוך העמקה בחומר הלימוד והרחבתו . 3 . לימוד חוזר של אותו המידע בהקשרים שונים במערך השיעור, תוך שילוב הפוגות בין חלקי השיעור . חשוב גם לשים לב לכך שלמידה באמצעות שליפת מידע חוזרת ונשנית בעת מענ...
אל הספר