224 שפה מחוץ למקומה ׀ יונתן מנדל לשלוט על הפלסטינים החיים בתוך גבולות ישראל, לפקח עליהם ולנהל את חייהם ; השני היה חיל המודיעין, שתפקידו לאסוף מידע, לנתח נתונים ולפקח מרחוק על הערבים החיים מחוץ לגבולות המדינה . כפי שהראיתי, שני הגופים הללו, והשחקנים העיקריים בהם, היו מליצי היושר העיקריים של הוראת הערבית וסיפקו הצדקה מעשית ומיידית ללימוד השפה . היעדר הביקוש ללימודי ערבית במערכת החינוך האזרחית מצד אחד, והצורך הגדל בדוברי ערבית במערכת הביטחון מצד שני, הביאו לשיתוף פעולה בין שתי הספֶרות, האזרחית והצבאית, ויצרו את הנוסחה שלפיה יש ללמוד ערבית למטרות "שלום וביטחון", נוסחה ששימשה מעין מכנה משותף של שתיהן . משרד החינוך יצא נשכר ממעורבותם של צה"ל ושל יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, שכן היה בידם לשכנע את התלמידים בדבר המעשיוּת והנחיצות של לימודי הערבית, ובכך להגביר את הביקוש ללימודי השפה, והם גם יכלו להעניק למערכת החינוך תמיכה של ממש — חומרית ומקצועית ; ואילו הממסד הביטחוני הגביר כך את השפעתו ואת יוקרתו ברמה הלאומית, בהיותו פועל למען "השלום והביטחון", ובתוך כך הביא להגדלת מספר לומדי הערבית שיוכלו ל...
אל הספר