מערכת החינוך היהודית בישראל לאחר מלחמת ששת הימים

109 פרק שלישי : הוראת הערבית בישראל בצל המלחמות יעמוד לימין כל מוסד בעצה ובתכנון ויסייע לו למצוא כוחות הוראה בעלי ידע 2 והכשרה פדגוגית . ההודעה נשלחה אישית גם אל כל מנהלי בתי הספר התיכוניים היהודיים במדינה . לשון ההודעה, וההחלטה לפרסמה בעיתונים בתפוצה ארצית, מלמדת על החשיבות שייחסו יוזמיה לנושא . "המציאות החדשה", אף שאינה מתוארת במישרין, היא המציאות הגיאופוליטית שנוצרה לאחר המלחמה : ישראל שלטה כעת על מאות אלפי ערבים בני קהילות שונות, ובהן הקהילה הדרוזית הסורית ברמת הגולן והקהילה הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה . הצורך בדוברי ערבית לשם ניהול השטחים החדשים והנרחבים שנכבשו היה דוחק ביותר . ההודעה קראה לישראלים ללמוד ערבית כדי לשרת את המדינה ולתרום לאינטרסים הלאומיים שלה . כפי שעולה מנימת הבהילות שלה, מתפוצתה הרחבה וממועד פרסומה, לימוד הערבית נתפס כעניין בעל עדיפות לאומית, שיש לו השלכות נרחבות על הציבור היהודי כולו, ולא עוד עניינם של אנשי חינוך, חוקרים ומומחי ביטחון בלבד . הקריאה נפלה על אוזניים קשובות, ובשנים שלאחר המלחמה ניכרה עלייה במספר לומדי הערבית . דחיית הערבית מצד ההורים, המורים...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד