המפנה הפילולוגי־הגרמני: לטיניזציה של הערבית באקדמיה ובמערכת החינוך היהודית

30 שפה מחוץ למקומה ׀ יונתן מנדל הגרמני צמח אפוא מנקודת מבט פילולוגית, וכפי שווקוק מציינת, "בכל הנוגע לשפות המזרח התיכון, המיקוד התרחב מתחום חקר המקרא אל מחקר פילולוגי מובהק" ( שם ) . גם סבינה מנגולד-ויל הראתה שבמחצית השנייה של המאה התשע-עשרה המזרחנים הגרמנים הבולטים היו מייצגיה של גישת הפילולוגיה ( Mangold - Will 2016 ) . החוקרים הגרמנים בתחום המתפתח של לימודי המזרחנות התמקדו במבנים דקדוקיים ולקסיקליים, ונשענו במידה רבה על תרגום מילולי קפדני ודייקני — שכן התרגום המדויק של הטקסט נתפס כחשוב יותר מן הסיווג ההיסטורי שלו או מן ההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נוצר ( 2006 Mangold - Will ) . זו הייתה הרוח השלטת בתחום, והיא סימנה את הדרך עבור מוסדות אקדמיים גרמניים כגון אלה שבלייפציג, בגטינגן ובשטרסבורג, ועבור כלל המוסדות המובילים באירופה באותה העת ( שם ) . הגישה הפילולוגית הגרמנית עמדה בלב ליבו של מה שעתיד היה להפוך 16 למחקר המזרחני הגרמני, או האוריינטליזם הגרמני ( Orientalistik ) . הדומיננטיות של הגישה הפילולוגית ניכרת במקום המרכזי שתפס לימוד הדקדוק . חלק מפרסומי הדגל של האוריינטליזם הגרמני המת...  אל הספר