לטיניזציה, ביטחוניזציה ויצירתו של סוציולקט

14 שפה מחוץ למקומה ׀ יונתן מנדל דוברי ערבית, ערבים ויהודים כאחד . ואולם, גישת ההוראה החדשה הדגישה דווקא את הדקדוק, את הקריאה ואת ניתוח הטקסטים . לטענתי, לשינוי זה היו השפעות מרחיקות לכת על השפה שנלמדה, מבחינת הפדגוגיה והמיומנויות הנרכשות . זאת ועוד, התהליך הזה תרם לניתוק הערבית ממקומה — מדובריה ומאזור המחיה שלה — ובסופו של דבר הביא להפרדה בין יהודים לערבים, גם אם לא זו הייתה המטרה מלכתחילה . את התהליך הזה אני מכנה לטיניזציה של השפה הערבית . במושג זה מקופלים ההקשרים האירופיים של לימוד השפה ; שיטות הלימוד האירופיות — הגרמניות בעיקר — שהובאו לארץ ; וגם היחס אל הערבית — יחס המלווה בחרדת דיבור, הנטוע בעבר קלאסי ומנותק מהמציאות המודרנית . אולם לא רק הפילולוגיה נתנה את הטון בתחום התגבשות הוראת הערבית בארץ . עם התלהטות הסכסוך הציוני - פלסטיני, ועם החרפת הנתק הגיאוגרפי, החברתי והפוליטי בין היהודים לערבים, הלך וגבר משקלם של שיקולים אסטרטגיים ולאומיים בהוראת הערבית . אז החל תהליך הביטחוניזציה של הערבית . חדירת שיקולים אלו אל שדה לימודי הערבית, בשנות הארבעים ובשנים שלאחר הקמת המדינה, הביאו ליצירת ...  אל הספר