קביעת קדימויות בין מטופלים בתנאים של מחסור חמורבמשאבים — משלחת צה"ל להאיטי כמקרה מבחן

883׀ אפרת רם טיקטין התפתחות תחומי הידע — ניהול אסונות ורפואת אסונות — מאפשרת כאמור התמודדות יעילה יותר עם מצבי אסון . אולם תחום שלישי עדיין לא נחקר באופן מספק והוא דורש עיון מיוחד — אתיקה למצבי אסון . הניסיון לנסח עקרונות צדק לקביעת קדימויות בין מטופלים במצבי אסון מעלה לפחות שתי שאלות עקרוניות מרכזיות . השאלה הראשונה היא האם בנסיבות של מחסור חמור במשאבים, כאשר ברור מעל לכל ספק כי לא ניתן להציל את כולם, יש ערך בניסוח עקרונות צדק לקביעת קדימויות בין מטופלים ? אפשר לטעון שאין טעם בניסוח עקרונות צדק בנסיבות שבהן הכאוס שולט ומרכיב המזל ממלא תפקיד כה נכבד בסיכויי ההישרדות של אנשים, ובכך הוא מפר את "כללי המשחק" שקובעים עקרונות הצדק . המזל בנסיבות אלו משפיע במידה רבה על סיכויי ההישרדות של הניצולים — מתי ועל ידי מי יפונו הניצולים והאם במהלך החילוץ לא ייגרם להם נזק נוסף ? האם יפונו למרפאת רחוב שאמצעיה דלים או לבית חולים שדה ) להלן ביח"ש ( המסוגל להציע שירותי רפואה מתקדמים יותר ? והאם כאשר יגיעו לביח"ש תהיה תפוסתו מלאה ולא יוכל לקולטם ? נוסף על כך, כפי שיום סבור, מוסריותם המחייבת של עקרונות הצדק ...  אל הספר
מוסד ביאליק

הקריה האקדמית אונו, המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה