אסדרת הטיפול בסוף החיים בישראל

אסדרת הטיפול בסוף החיים בישראל׀ 317 בחלק הרביעי של המאמר, אציג את הטעמים שעודדו ואפשרו את ההתערבות הרגולטורית הגוברת בשאלות של סוף החיים — התערבות המייחדת את העיסוק בסוגיות אלה בישראל, בחינת "כחול לבן" . בשל טבעו של החיבור הכולל ונושא המאמר, יפנה המאמר בעיקר לכתיבה ולעיסוק ישראליים בנושא . במאמר זה לא אדון בשאלה אם ההחלטה לסיים חיים של אחר היא מוסרית, אם לאו, ולא אביע את דעתי בסוגיות המוסריות האחרות העולות בו . כל שהמאמר מבקש להתמקד בו הוא בסוגיית האסדרה של הטיפול בסוף החיים . ח ל ק ר א ש ו ן : ה ת ע ר ב ו י ו ת ב ס ו ף ה ח י י ם סוגיית הטיפול בסוף החיים היא לא סוגיה מודרנית . עוד ביוון וברומא העתיקה לא האמינו שיש להאריך את החיים בכל מחיר, והיו סובלניים למקרים של "התאבדות" במצבים שבהם לא היה פתרון או כאשר מאס אדם בחייו . בייחוד בולטת ההתייחסות של זרם הסטואה ) למשל, קיקרו ( להתאבדות, ולפיה טבע האדם דורש יתרונות טבעיים כדי להיות שמח, כמו בריאות פיזית, ואדם שמכיר בכך שיתרונות אלה חסרים לו התאבדותו יכולה להיות מוצדקת . במאה השש-עשרה כתב מור ) Thomas More ( חיבור דמיוני על חברה אוטופית, ובכ...  אל הספר