החולה הנוטה למות בישראל בין נורמות הלכתיות-דתיות לנורמות ליברליות-מערביות׀ 305 מה שמקובל עלי אינו בהכרח מקובל עליך . מה שנראה לך כמובן מאליו לא חייב להיות מוסכם עלי . לכידות חברתית-קהילתית רצויה מחייבת שנחתור לגיבוש צד שווה נורמטיבי רחב ככל האפשר, אך אין פירוש הדבר ש"שפה אחת ודברים אחדים" הם בגדר של אידאל שאפשר, או ראוי, לממשו . מכאן נובע שהביו-אתיקה של חברה פלורליסטית צריך, ומחויב, שתהיה גם היא פלורליסטית במידה מסוימת . במילים אחרות, עליה להישען על איזונים סבירים ופשרות הוגנות . לא על הלך רוח של "שלי — שלי וגם שלך — שלי" . משמעות הדבר במציאות הישראלית היא, בראש ובראשונה, ששומה על הביו-אתיקה כחול לבן לשלב את ערכי הציביליזציה, המסורת, התרבות והדת היהודיים ) ושל מגזרי אוכלוסין אחרים ( עם ערכי התרבות הליברליים-מערביים — ערך החיים מזה ואוטונומיה אישית מזה ; ערבות הדדית ואחריות קהילתית מזה והגדרה עצמית ובחירה חופשית מזה — ולאזן ביניהם . חזקה על המתווה הנורמטיבי של ביו-אתיקה פלורליסטית ) הנשען, כאמור, על חקיקה, פסיקה, תקנות ונהלים ( שיושפע משיקולים ומאינטרסים ציבוריים, גם פוליטיים, שונים . א...
אל הספר