חוק תרומת הביציות — בחינה מוסרית

661׀ ארנון קרן ואורי לב צאצאיהם . וישנם אלו שאינם יכולים להביא צאצאים לעולם עם בני זוגם בשל בחירתם בזוגיות חד-מינית . טכנולוגיות הפריה יש בהן כדי לסייע למי שאינם יכולים להביא ילדים לעולם בדרך טבעית . תרומת ביצית עשויה לאפשר לבני זוג להוליד צאצאים אם יש לאישה רחם תקין, אך היא חסרה תאי רבייה תקינים . למרות קיומה של הטכנולוגיה הזאת, נשים רבות שנזדקקו לה לא זכו להשתמש בה, או שנאלצו להמתין תקופות ממושכות עד שיכלו להשתמש בה, בשל מחסור בביציות לתרומה . תרומת ביציות, שלא כתרומת זרע, דורשת טיפול תרופתי הורמונלי ממושך, והתהליך כרוך באי-נעימות ואף בסיכונים בריאותיים . ולכן עד קבלת החוק אסרו התקנות על שאיבת ביציות לתרומה ממי שלא עוברת ממילא טיפולי הפריה 3 חוץ-גופית בשל בעיות פוריות שלה או של בן זוגה . מצוקת הנשים הממתינות לקבלת תרומת ביצית הביאה לידי קריאה לבחינה מחודשת של התקנות המגבילות תרומת ביציות . ועדה מקצועית-ציבורית בראשות הרב ד"ר מרדכי הלפרין, שמינה שר הבריאות אז, ח"כ שלמה בניזרי, בחנה את הנושא ובשנת 2001 מסרה את המלצותיה לשר הבריאות ח"כ הרב נסים דהן . בין השאר המליצה הוועדה לאפשר גם לנשי...  אל הספר
מוסד ביאליק

הקריה האקדמית אונו, המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה