"פרו ורבו": הבסיס לאתיקה של הולדה ועיצוב גנטי

221׀ דוד הד לראות באלה הסברים מספקים, גם אם הם חלק מן התמונה הכוללת . למשל, האם התופעות שנמנו לעיל מאפיינות גם יהודים שאינם תושבי ישראל, אך שותפים להם בתודעת האסון הדמוגרפי של העם היהודי במאה העשרים ? מבחינה מתודולוגית לא קל לבדוק זאת, שכן מחוץ לישראל אין ליהודים אפשרות לעצב הנחיות חוקיות ותקדימים משפטיים משלהם . גם בישראל עצמה רוב אזרחיה היהודים אינם משתייכים לסקטור שחווה במישרין את הטראומה של השואה ) כמו, למשל, באובדן חלקים גדולים של המשפחה ( . על כל פנים שיעור הילודה בקרב יהודי העולם שאינם חיים בישראל אינו גבוה ביותר, ובמובן זה לפחות הוא אינו מושפע מתודעת השואה או מן החשש מפני התבוללותו של העם היהודי . ואשר להסבר במונחים של תודעת המצור בישראל, אף שלאחר כל מלחמה מסתמנת מגמה של עלייה בילודה, הרי זוהי מגמה זמנית במובהק . עלייה בשיעור הלידות בשנה שלאחר חזרתם של חיילים מן הקרב ) baby boom ( היא תופעה אוניברסלית, שיש להסבירה במונחים פסיכולוגיים פרטיים יותר מאשר באיזו תודעה חברתית כוללת ומתמשכת . מאחר שמחקרים כמותיים, הנהוגים בדמוגרפיה, אינם יכולים לבחון את המוטיבציה של בני זוג להביא ילדים...  אל הספר