בין אתיקה לפוליטיקה — שורשיה של התרבות הרפואית־אתית במערכת שירותי הבריאות בישראל

07׀ שפרה שורץ מ ש יח י ו ת , ע ד תי ו ת ו פ ו ל יטי ק ה ב ה קמת ם ש ל מ ו ס ד ו ת ה ב ר י א ות 2 ה ר א ש וני ם ב א רץ י ש ר א ל עד שנת 1837 לא היה ליישוב היהודי בארץ ישראל שתחת השלטון העותומני ולו גם בית 3 שמונים שנה חולים אחד, קליניקה אחת ואפילו לא רופא מוסמך אחד, יהודי או לא יהודי . לאחר מכן, ב- ,1917 עם כיבוש ירושלים על ידי בריטניה, היו בארץ ישראל שישה-עשר בתי חולים כלליים, מהם חמישה בתי חולים יהודיים בירושלים עצמה ; הסתדרות רפואית עברית שמרכזה בבית החולים הקהילתי "שער ציון" ביפו ; שלוש קופות חולים, ביהודה 5 4 ועשרות רופאים יהודים מוסמכים בכל רחבי הארץ . בשומרון ובגליל ; מדוע לא היו כלל רופאים ושירותי רפואה בירושלים ובארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה ? מהו התהליך אשר יצר יש מאין והביא לידי הקמת שירותי רפואה נרחבים בשנים הללו בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט ומה היו הנושאים האתיים והרפואיים שאִתם התמודדו שירותי בריאות אלה בראשיתם ? א . ר ו פ א י ה ו ד י , ר ו פ א נ ו צ ר י בראשית המאה התשע-עשרה, לאחר 300 שנות שלטון עותומני, ישבו בארץ ישראל, על פי הערכות סגן הקונסול הבריטי יאנג, כששת אלפ...  אל הספר