זירות המחקר 183 וקהל מטופליהם בישיבה, כפי שמדגים אבי, שענה על שאלתי אם ספר התיקון שקיבל לידיו הוא סוג של "כישוף יהודי" : אתה מחפש כישוף, תלך ל [ מציין שם של מתקשרת הפועלת באזור * לא עלינו . הרב המרכז ] הערבייה ביפו, שם יש לחשים ו"שין דלדים", הוא פועל בקדושה . הוא משתמש בשמות קדושים, בתיקונים . זה יסוד היסודות, זה לא כישוף . הרי אני לא עושה משהו לא בסדר, אני קורא תהילים ! אם בעיניך כל דבר כישוף, אז מה זה תפילה ? מה זו ברכה של הרב ? תגובתו של אבי, המשקפת את היחס בשדה למונח "כישוף", מלמדת כי השימוש בו בהקשרן של הפעילויות בישיבת המקובלים אינו עולה בקנה אחד עם השאיפה האנתרופולוגית לייצג נכונה את מושא המחקר, עולמו הסמלי וערכיו . או בלשונו של האנתרופולוג אוונס פריצ'רד : הטקסים שאנשים אלה מבצעים יכולים להיות מסווגים, על פי הגדרה מסוימת של המונח, כמאגיה, ואולם על פי הסיווג של הנואר, שהוא זה שצריך להנחותנו אם ברצוננו לשרטט את קווי המחשבה שלהם ולא את אלה שלנו, אנו עדין עוסקים בקשר שבין האדם והקווט [ האל בלשון הנואר ] ( תרגומו של הררי, 0102ב, 52 ל- Evans - Pritchard, 95 1956, ) . 100 ומייצג בלשונו...
אל הספר