שכונת התקווה במלחמת 1948

54 פרק שני דיור לפליטי מלחמה, לניצולי שואה ולמהגרים יהודים ממדינות ערב . מקרב 75,000 תושביה הערבים של יפו נותרו בשטחה רק 5,000 לאחר 4 ואילו הכפרים הערביים הסמוכים לה התרוקנו לגמרי המלחמה, מיושביהם . במקומם עברו לגור בהם 90,000 יהודים ב- 1949 ( Golan, 119 : 2002 ) . רבים מתושבי שכונת התקווה קנו את האדמות שעליהן בנו את בתיהם מחברת שמשון, שרכשה אותן מהפלסטינים שגרו באזור . רחל סיפרה : "חברת שמשון התלבשה על התקווה, לקחה את המגרשים מהערבים . נתנה להם פרוטות ומכרה לי ולך מגרש אחד [ . . . ] " . בשיחה אחרת טענה עדינה, אחת מחברות בית הקשישות, שחלק מהאנשים "השתלטו על השטחים ולקחו אותם בלי לקנות ופשטו [ על ה ] שטחים" כמו שאירע לדבריה בכפר סלמה הנטוש . כשרינה טענה "שזה משהו אחר", התעקשה עדינה שמדובר "באותה שכונה [ . . . ] [ שהתושבים היהודים ] השתלטו על האדמות ובנו את הבתים בלי כסף בלי כלום" . נועם לשם ואילה רונאל טענו במאמרם "סלמה / כפר שלם : לקראת היסטוריה מרחבית בישראל" ( 2011 ) שלמרות הבריחה של הערבים מסלמה, שכונת כפר שלם אינה מצליחה לשכוח אותם, ובמרחביה ניכרים אלימות מרחבית, הרס, פליטות ועוני ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

פרדס הוצאה לאור בע"מ